מים בורחים מכוס

בניסוי הזה נראה איך מים זורמים למעלה, שוב למטה ויוצאים מתוך כוס, בלי שניגע בהם או בכוס.

מָה צָרִיך?

  1. 2 כוסות
  2. מים
  3. נייר סופג או מגבת נייר
  4. צבע מאכל (לא חובה, להמחשה בלבד)
  5. סבלנות: הניסוי המלא נמשך כארבע שעות, אם כי כבר כעבור 20 דקות מתחילים לראות תוצאות יפות

מָה עוֹשִׂים?

  1. מטפטפים כמה טיפות צבע מאכל לכוס אחת.
  2. ממלאים את הכוס במים כמעט עד שפתה העליונה.
  3. מקפלים את הנייר הסופג כמה פעמים, עד שנוצרת רצועה צרה. לאחר מכן מקפלים אותו פעם נוספת לצורת האות האנגלית וי (V).
  4. מניחים את הכוס השנייה (הריקה) ליד הכוס הראשונה
  5. מכניסים את הנייר הסופג לשתי הכוסות – כל זרוע של ה-V בכוס נפרדת.
  6. ממתינים.

מָה קוֹרֶה?

כעבור כמה דקות כל הנייר נספג במים, כעבור עוד כמה דקות נגלה שהכוס הריקה מתחילה להתמלא מים. בתוך כארבע שעות מחצית מכמות המים שהייתה בכוס הראשונה – עברה לכוס השנייה.

מה שאב את המים ומה עצר את השאיבה?

המים טיפסו ונעו במעלה הנייר ולאורכו בזכות תופעה שנקראת עלייה נימית. היא מתרחשת בגלל המבנה הפנימי, הכימי, של הנייר – שממש "מדביק" אליו מים, ולכן מים נספגים טוב בסיבי נייר.

ההידבקות הזאת נקראת "אדהזיה" בשפה המדעית. בנוסף טיפות המים גם אוהבות להיצמד יחד (קוהזיה).

האדהזיה אחראית לכך שהמים עולים על הסיבים ונצמדים אליהם, והקוהזיה מושכת מולקולות מים לעבר מולקולות מים אחרות, וכך ממלאת את המרווח שבין הסיבים.כך נעים להם המים על הנייר אל הכוס השנייה.

מעניין לציין שהמים נעים בשני הכיוונים בין שתי הכוסות, אולם כל עוד באחת הכוסות יש פחות מים, היא זאת שתתמלא – כי הדרך שהמים צריכים לעלות כדי לעבור אליה מהכוס השנייה קצרה יותר. לכן יותר מים ינועו מהכוס המלאה אל הריקה מאשר להפך. כשגובה המים משתווה, גם תנועת המים בין הכוסות תשתווה ולא יהיה יותר שינוי בגובה המים.

לסקרנים: הרחבה + סרטון וידאו של הניסוי.

שיתוף והדפסה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print